נפתח בכמה משפטים שבהם פרויד מתייחס לקשר שבין האב ודימוי האלוהים פרויד: "הטוטם היה הצורה הראשונה של תחליף אב ואילו האל היה צורה מאוחרת יותר

"אני משתמש במושג אינדיבידואציה כדי לציין את התהליך אשרבעזרתו אדם נעשה באופן פסיכולוגי בלתי מתחלק כלומר נפרד,ישות בלתי מתחלקת של שלם" (תירגום מתוך באומן, 'אינדבידואציה,

בשמי ערב כחולים בשמי ערב צלולים שט ירח עגול ובהיר חרש חרש טייל ודומם הסתכל ביער, פרדס ובניר. ולמטה -למטה,בין כרם וגן ראה בית יפה

:" ארכיטיפ האב עם כל המקסים והנומינוזי שיש בו, כאשר הוא מתורגם  להורה בכלל  ולאב בפרט, חייב לעבור הומניזציה ולרדת למקום אישי ולגרסה החד פעמית