"לאורכו של היומן נוקפים הימים, ומיום ליום מתגברת תחושת מלכודת שבסופה ממתין קץ. איזה קץ מבשרת אוריה? קיצו של אהובה, קיצה שלה, קץ המילים?" חגית חוף על 'צבאים' ליהודית אוֹריה
המאמר פורסם באתר "הספרנים" – בלוג הספרייה הלאומית
הרשימה מוקדשת לפרופסור רות רייכלברג, מורתנו האהובה לספרות משווה. טרם הלכה לעולמה, לימדה רות את יהודית ואותי את שפת הגעגוע אל הבלתי ניתן להשגה.
הָיִיתִי רוֹצָה לְהַאֲמִין,
שֶׁכְּתִיבָתִי
מְנַצַּחַת אֶת הַבַּרְבָּרִים
וּמַחְלִימָה אֶת הַמֵּתִים
וּמַשְׁגִּיחָה
(צבאים, עמ' 37)