הבחירה להביט ולראות / חגית חוף

"דריגס פונה אל אשת לוט, שבחרה, הביטה אחור במתיה ונהפכה במדבר לנציב מלח, להבדיל מאמה, שלא בחרה ונידונה לכף הקלע, ואין בה מנוח לא בין החיים ולא בין המתים." חגית חוף על ספר השירה "סביונים" מאת יהודית דריגס

המאמר פורסם באתר "הספרנים", בלוג הספרייה הלאומית

את ספר שיריה השישי, סביונים, פותחת יהודית דריגס במוטו מתוך שירו האחרון של יאיר הורוביץ, "אוּלַי כָּל הֶחָצוּב מִתּוֹכֵנוּ אֵינוֹ אֶלָּא שִׂיחָה בֵּין חַיִּים לְמֵתִים".

בשירה מלאה בכאב ובחוסר שקט שבה המשוררת לשיח שהייתה עדה לו בילדותה כבת לניצולי שואה, שיח שהתנהל בין אלו שנותרו בחיים ובין מתיהם. נפשה מבקשת לפענח את השיח מתוך צו פנימי כדי לפתור את הבלתי פתיר שהיה לה לשפת אם. לשם כך היא מותחת חֶבל שירי בין העולמות, וממנו היא כותבת את שיריה. כדבריה: "תַּחְתַּי גֶּשֶׁר חֲבָלִים עָשׂוּי בֶּהָלָה" (עמ' 22). ברשימה זו אהלך בעקבותיה על גשר החבלים, ודרך כמה שירים ודמויות משיריה אביא מהניסיונות שלה למפגש עם אלו שיצאו ובאו בין עולם המתים לעולם החיים, אציג את חיפושיה אחר המבט ככוח המחבר או המפריד בין העולמות ואנסה להתחקות אחר מה שמבטה שלה פוגש.

לקריאת המאמר המלא