שלושה שירי ראשית ושיר אחרית
המאמר פורסם ב"המוסך" – מוסף לספרות
ריקי דסקל היא מהמשוררות שהנכיחו בשירה העברית את הסבל האנושי של הפרט כקורבן לרוע ולאדישות. כבת הדור השני לשואה, היא נכנסת אל מתחת לעור, לתוך הסבל שגרמו בני אנוש לבני אנוש אחרים, ועושה זאת מתוך צורך וחובה מוסרית. בשיר "כי גם זה אושר", מתוך ספר השירה החדש של דסקל, שפת הנהר, דסקל, בת הנושאת את שם אמו של האב שעברה "שבעה מדורים", נפרדת מהאב הנוטה למות: היא מונה את המדורים ומרחיבה את גבולות האושר לכדי חידה. ערבוב בלתי נתפס בין הרע לטוב, בנפשות מי שעברו את הגיהינום: