שמי נועם, אני בנם הבכור של הורי. כאשר אני מדבר כאן על אמי חסר לי ניר, אחי הצעיר, אשר (לא כמוני) חי במשך רוב שנותיו עם אמא ולכן כנראה נחשף יותר לפן המקצועי של חייה. ניר ז"ל נפטר כעשרה חודשים אחרי אמא.
לקראת האירוע עיינתי בדברים שחברי העמותה כתבו על אמא בווטסאפ לאחר מותה ב-20 באוגוסט 2019 (בזמנו העבירו אלי נילי מילר ונוגה דים). כתבו שם שהיתה מטפלת נפלאה, מדריכה מצויינת, שהשפיעה רבות על המטופלים והתלמידים שלה ושלחלקם נתנה כיוון בחייהם המקצועיים. הדגישו שם גם את הגישה המיוחדת שלה לחלומות ואת יכולות הניתוח שלה.
עם חלק מהמטופלים שלה שמרה על קשר לאורך הרבה שנים לאחר שהטיפול הסתיים. כאשר ביקרתי אותה מדי יום בזמן שהותה ב"רעות" לצורך שיקום יצא לי לפגוש שם מטופלים לשעבר, אותם לא ראיתי עשרות שנים.
שמחה תמיד להשתמש בידע המקצועי שלה כדי לעזור לאנשים שונים, כמו קרובי משפחה, חברים ו"סתם" אנשים פשוטים כמו, למשל, אשת כוח עזר שפגשה ב"רעות".
לי יש זכרונות רבים הקשורים לחייה המקצועיים של אמא. אני זוכר שכאשר עבדה על התזה שלה לתואר השני הייתי מתלווה אליה לנסיעותיה לפרופ' גיורא בחיפה. נכחתי בטקס באוניברסיטת תל אביב, בו קיבלה את התואר השני (בשנת 1971). שמעתי הרצאות שנתנה (אני זוכר אחת כזאת, על הסרט "קזנובה" של פליני), השתתפתי בהרצאות שונות שהתקיימו בביתנו וגם באירועים חברתיים עם משפחות של עמיתים למקצוע שהם גם חברים (למשל טיולים שמיכה אירגן). יצא לי גם להכיר עמיתים למקצוע ואנשים אחרים שקשורים לעבודתה, חלק מהנוכחים כאן היום וגם אנשים שנפטרו, כמו מרגוט קדינסקי, ד"ר גוסטב (גוסטי) דרייפוס, בני הזוג יחזקאל ורבקה קלוגר, יעל האפט, יוליה נוימן וקטיה קלופפר, זכרם לברכה. בשנים האחרונות היינו יותר זמן ביחד. היא שמחה מאוד לדבר איתי על חלומות שלי. אם לא סיפרתי לה ביוזמתי תמיד שאלה האם "הבאתי" חלום.
אמא אמרה לי לא אחת שהיא אוהבת מאוד את העבודה שלה. בשנים האחרונות לחייה הורע מצבה הגופני, לאחר שני הניתוחים שעברה. היא המשיכה לעבוד, אבל הרבה פחות מאשר קודם. הדבר הפריע לה – אמרה לי שהיא עובדת מעט מדי והיתה רוצה לעבוד יותר.
פרט לעבודתה אהבה מאוד ספרות. קראה בלי סוף והבית שלה מלא ספרים. תמיד כאשר התפתחה שיחה בינה לבין אחרים הגיעו לדבר על ספרים שקראו, יצאו לאחרונה או הומלצו. אהבה גם קולנוע, מוזיקה קלאסית ושאנסונים צרפתים.
תכונות אופי בולטות שלה היו צניעות, נדיבות ודאגה ומסירות לבני המשפחה.
השאירה אחריה בביתה חומר רב – מקצועי (מאמרים, הרצאות), שירים שכתבה ואישי – מחברות רבות של חלומות שרשמה ומחשבות על נושאים רבים. ייקח לי עוד זמן רב למיין את החומר הזה, לקרוא ולסדר אותו ואולי לפרסם את חלקו. אני רואה בכך משימה חשובה
לזכרה.
אני מודה לכם מאוד על מה שהייתם בשביל אמא, על האירוע המרגש לזכרה שערכתם היום ועל כך שהזמנתם אליו אותי ואת בני משפחתי.