שפת החולף של פול צלאן / חגית חוף

"כואב להיות עדים לאובדן כה מרהיב, לאסתטיקה מצמררת של אמירות ומכתמים דקורטיביים. מעטים המשוררים שיודעים לברוא יופי שכזה מוויתור ואובדן." חגית חוף קוראת בשיר "שמעתי אומרים", במלאת מאה שנה להולדתו של פול צלאן

המאמר פורסם באתר "הספרנים", בלוג הספרייה הלאומית

שמעתי אומרים / פול צלאן

מגרמנית: שמעון זנדבק

.

שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים כִּי יֵשׁ
אֶבֶן בַּמַּיִם וּמַעְגָּל
וּמֵעַל לַמַּיִם מִלָּה
הַמַּקִּּיפָה אֶת הָאֶבֶן בַּמַּעְגָּל.

רָאִיתִי אֶת הַצַּפְצָפָה שֶלִּי יוֹרֶדֶת הַמַּיְמָה,
רָאִיתִי אֶת יָדָהּ נִשְׁלַחַת לָעֹמֶק,
רָאִיתִי אֶת שָׁרָשֶׁיהָ מִתְחַנְּנִים שָׁמַיְמָה לְלַיְלָה.

לֹא אַצְתִּי בְּעִקְבוֹתֶיהָ,
רַק הֵרַמְתִּי מִן הַקַרְקַע אוֹתוֹ פֵּרוּר
שֶׁצּוּרָתוֹ צוּרַת עֵינַיִךְ וַאֲצִילוּתָן,
הֵסַרְתִּי אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַמִּכְתָּמִים מְעַל צַוָּארֵךְ
וְעָטַרְתִּי בָּה אֶת שׁוּלֵי הַשֻּׁלְחָן, שֶׁהַפֵּרוּר מוּטָל עָלָיו.

וְשׁוּב לֹא רָאִיתִי אֶת הַצַּפְצָפָה שֶׁלִּי.

.

(מתוך תפנית נשימה, הספרייה החדשה, 2013)

לקריאת המאמר המלא