החיפוש והדרך: תהליך אינדיבידואציה על פי זן בודהיזהם ב-10 תמונות | בתיה שטרן

הרצאה שניתנה במיפגש המכון בחודש יולי 2016 

בשנת 2008 היה לי מיפגש אינטנסיבי עם 10 תמונות הפר בסמינר על זן בודהיזם אצל יעקב רז. רז לימד את המסכת הזו בעקבות תרגום שלו מיפנית, יחד עם דן דאור שתירגם את המסכת מסינית. הספר נקרא "איש מחפש פר" יצא לאור ב-1996. באותה תקופה קיבלתי את הספר של מרווין שפיגלמן ומוקוסן מיוקי "בודהיזם ופסיכולוגיה יונגיאנית".  מרווין שפיגלמן יהודי, אמריקאי, עבר הכשרה יונגיאנית בציריך ב-1956 עד 1959. כשחזר  לארה"ב קיבל לאנליזה את מוקוסן מיוקי. מיוקי היה נזיר בודהיסטי, ובעקבות האנליזה עבר גם הוא הכשרה יונגיאנית בציריך. כשסיים את ההכשרה חזר ללוס אנג'לס לימד ועבד כאנליטיקאי יונגיאני. הם ניפגשו למדיטציה משותפת, שהפכה עם הזמן למדיטציה קבוצתית. שפיגלמן התחיל לכתוב על אינדיבידואציה בהקשר של הדתות השונות, וכך שניהם הגיעו לכתוב על התהליך על פי תמונות אלה, ולהתיחס לנושא מנקודת מבט יונגיאנית.

"עשר התמונות של רעיית הפר" זו היא סדרת ציורים שמקורה בסין של המאה השתיים עשרה לספירה, שצייר גואואן, נזיר צ'אן סיני. צ'אן בסינית, ביפנית – זן. הזן שלל הסתמכות על מילים או למידה אינטלקטואלית, אלא על חווית הוראה אישית ממורה לתלמיד, ויתכן שזו היא הסיבה שהסדרה התפתחה תחילה כסדרת תמונות.  הסדרה מתארת שלבים שונים של אימון רוחני בדרך להארה, והיא הוכרה גם תחת הכותרת Mind-Ox Pictures  . על המושג mind  כתב יונג בהקדמה ל: The Tibetan Book of Great Liberation כמושג המתיחס ללב, מהות, טבע מקורי. יונג כותב שבזן המציאות הנפשית הקשורה ל-mind היא במובן  של  seeing one's own nature  . ישנן מספר גירסאות ל-10 תמונות אלה, ולא ארחיב את הדיבור אודותם. מבין הנוסחים השונים, זו של גואואן נחשבת לבהירה ולשלמה מכל, ואותה אציג. גואואן צייר תחילה את עשר התמונות כמשל לדרך הרוחנית המדורגת. לאחר מכן הוא צירף לכל ציור-דיו שיר קצר בן ארבע שורות מחורזות, על פי כללי החריזה של השירה הסינית העתיקה. מאוחר יותר, הוסיף ג'י-יואן, תלמידו של גואואן, לכל אחד מעשרת השירים  פסקאות מבואות קצרות ובלתי מחורזות.

הסדרה הוצגה לראשונה ע"י סוזוקי בארנוס ב-1954 בשם: awakening of a new consciousness in Zen  , אח"כ היא הוצגה בעריכתו של קמפבל ב-1964 (שערך את הרצאות ארנוס(.

הסיפור בכללותו הוא אודות נער צעיר המחפש את הפר שלו שנעלם. הוא יצא לחפש אותו בהרים. הוא מגלה בתחילה את עקבותיו, ואח"כ את אחוריו של הפר. הוא תופס אותו, מאלף אותו, ושניהם חוזרים הביתה. שם הוא שוכח את הפר, ואחר כך את עצמו. בציור האחרון מתארים שוב את הרועה חוזר אל השוק ואל בין הבריות. הסיפור מייצג מסע ההתעוררות של האדם, כמסע רוחני שמתחיל באי-נחת, בתעתוע ובסבל ומסתיים בריקות או בחכמה [בנוסח הדאואיסטי] ובחמלה [בתוספת הצ'אן], שבעקבותיה חוזר המתאמן אל העולם המעשי על מנת לפעול בו גם למען התעוררות האחרים.

מעט על הסימבול של השור:

ישנה