כולנו אנשי המכון חברים עמיתים וקנדידאטים אבלים וכואבים את לכתו בטרם עת של אראל שליט

שהיה מאבני היסוד של המכון .איש שתרם רבות לעולם היונגיאני בארץ ובעולם

 

הלוויה תתקיים ביום רביעי 31.1.2018 בשעה 11:00, בבית העלמין מנוחת עולם, רחוב בני וו.רייך 17, נתניה.

 

לכתוב בווייז: מנוחת עולם נתניה.

 

נשב שבעה ברח' ש"י עגנון 34, קומה 2, דירה 10, תל-אביב. כניסה דרך רח' לוי אשכול 16 בין השעות 10:00-13:00 ו- 17:00-21:00.

 

 

דברי הספד של יהודה:

 

            מילים לאראל                                                                         יהודה אברמוביץ

 

מאז אתמול בבוקר, מאז שאראל, נפטר עוברים בינינו המוני מיילים, הודעות ווטסאפ, שיחות טלפון, לכל אחד היה האראל שלו וכולנו היינו צריכים אחד את השני לחלוק את העצב. חברים דיברו על אראל המורה, אראל המדריך, אראל המטפל, דיברו על היושרה המוחלטת, על זקיפות הקומה, על האומץ האישי ועל היצירתיות האין סופית שלו, על הדרך המשותפת, על האינטלקט,על מקומו המרכזי של אראל בעולם היונגיאני בארץ, על הספרים הרבים שכתב . על המסירות להעמיד פרויקטים ייחודיים ולטפח אותם בלי הרף. על המקום שלו בקהילה היונגיאנית הבין לאומית. תמר קרון חברתנו כותבת מטורונטו על נחישותו של אראל גם ברגעיו האחרונים להוציא לאור את יצירתו האבודה של אריך נוימן על פסיכולוגית המעמקים של האדם היהודי, על מחויבותו לזכרו ולמורשתו. הזכירו את הכנס הבלתי נשכח שאראל ארגן לפני כשנתיים ושעשה אותו כל כך מאושר ואותנו כל כך גאים.

 

אבל אני רוצה להגיד כמה מילים על החבר שלי אראל.

 

היכרנו לפני יותר משלושים שנה, בשלוותה, ביה"ח שבו שנינו עבדנו אז. הרציתי בישיבה של ביה"ח, ניסיתי להעביר מסר יונגיאני והסתבכתי. לך תסביר לאולם מלא ועוין מה חשיבותה של הגנבה הפסיכולוגית בחיי הנפש. ואז, כשכבר לא ידעתי איך לצאת מזה עלה קול מקצה האולם- קול נחוש, כועס, עם רמז למבטא זר ועם שכנוע פנימי עמוק "הלא מודע לא נותן! מהלא מודע צריך לגנוב" לעולם לא אשכח את הקול, את הבטחון ובעיקר את הנחישות לעמוד לצידי כשנזקקתי ולהוציא אותי מהתסבוכת.  מאז עברו שנים. אראל היה תמיד חבר נאמן, נדיב, לא רכלן, אף פעם לא מצפה לתמורה, תמיד פנוי, תמיד מסור. תמיד גאה בהישגים של בנותיו המקסימות נעה ועילאיה אבל תמיד מעודכן בקורות הילדים שלי ואף פעם לא שוכח שום פרט. כן, וגם , גם מעצבן לפעמים בעיקשות שלו לדבוק בפרטים, לא לעגל פינות, ואם צריך ללכת עם הראש בקיר נגד כולם. והאנרגיה, האנרגיה הזאת שאין שני לה. מי יכול היה לעמוד בקצב שלו.

 

בשנתיים האחרונות זכיתי להיות ליד אראל, במחלה הארורה הזאת שנפלה עליו כשהיה הכי מאושר שאפשר. אראל סבל. סבל מאד אבל אף פעם לא שמעתי ממנו צל צילה של תלונה. התשובה הסטנדרטית שלו לשאלות הסטנדרטיות שלי כמו מה שלומך, איך אתה מרגיש, כואב לך, הייתה עם חיוך ותשובה "זה לא נורא, זה באמת לא נורא". פעם הוא סיפר לי שבמכון האונקולוגי באסותא אמרו לו שהוא החולה הכי קשה והכי פחות מתלונן. המחלה הארורה הזו הוציאה מאראל פן חדש, או לפחות כזה שאני היכרתי פחות, של רוך וחום ומתיקות שזרמו אל כל מי שהיה בקרבתו. אך לא רק זה- האומץ של אראל להסתכל על המחלה, הנחישות לחיות כמה שאפשר, להנות מהרגעים הקטנים, לעבור את הטיפולים הכי איומים ורק, כדי לראות עוד את נעה ואילאיה, את הנכדים, את ננסי, לגמור לכתוב עוד את הספר הזה וגם את הזה, הנחישות לא לוותר, לחיות,לשמוע מה הולך במכון, איך אני מסתדר - כל אלה עשו את המפגשים איתו חוויה מחזקת ואופטימית עבורי.

 

בפגישה האחרונה, רק לפני כמה ימים, כשכבר נשם בקושי והתקשה לעמוד על הרגליים, אחרי שגמר לדון איתי בפרסום בעברית של המנוסקריפט האחרון של נוימן , ירד מהמיטה לכסא ובנותיו המקסימות נעה ועילאיה סדרו עבורו את המיטה. הן עבדו בריכוז, באהבה גדולה, התווכחו איך יהיה יותר נוח, כל כרית, כל קמט בסדין. שנינו הסתכלנו עליהן ופניו זרחו. לא יכולתי להתאפק ואמרתי לו "איזה כיף לך" והוא חייך ואמר כשהוא מסתכל עליהן "נכון, כיף לי" 

 

ככה אני אזכור אותו מחייך וכיף לו.

הסגל האקדמי והמנהלי של תכנית לפסיכותרפיה בגישת הפסיכולוגיה האנליטית היונגיאנית של היחידה ללימודי המשך, בית הספר לע"ס, אוניברסיטת בר-אילן

משתתף בצערה של משפחת שליט

על פטירת

ד"ר אראל שליט ז"ל

ההלוויה התקיימה ביום רביעי ט"ו בשבט תשע"ח, 31.1.18

יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב ש"י עגנון 34, קומה 2, דירה 10, תל אביב, כניסה דרך רחוב לוי אשכול 16, בין השעות 10.00 – 13.00, 17.00 – 21.00.

בנחמת ציון וירושלים תנוחמו

 

 

 

מכתב תנחומים של בנותיו של אראל

לכל החברים, האהובים, הקרובים של אבא.

אבא שלנו עזב אותנו היום בשעה 8:50.

אבא שרוחו הבלתי רגילה, הנחושה, האצילית והכל כך רחבה, נפרד מהחיים ביופי ועדינות.

איש יקר כל כך, נדיב לב וישר.

אבא שזכות היא להיות בנותיו.

במהלך הימים האלו כאן, כשאנחנו מלוות את אבא בשעותיו האחרונות, דפדפנו בספרייתו הנדירה ובין הספרים נמצאו מכתבים. מתלמידים, מחברים, מיקרים. והמילים הכתובות, המודות, מדייקות את אישיותו ורוחו מלאת התשוקה, הכבוד והחוכמה המיוחדת כל כך. הלוואי והיו לנו כעת את המילים הללו.

ברוגע ומכוונות פנימית אבא נפרד מאיתנו.

פסע במדרגות המובילות אותו לעולם אחר, לא היסס, הוביל את הדרך והיה בה במלואו. כאילו הוא עצמו בורא את הדרך בה הוא עוזב את העולם. כמו שהוא כותב בספרו "מעגל החיים" כך עשה: “To let the wind (in Hebrew: ‘ruach’) blow to let the soul/spirit (also ‘ruach’) move”.

ובשקט נשם את נשימתו האחרונה וחייך.

הוא חייך אלינו כל הימים האחרונים. נעימותו ליוותה את כל התהליך. הוא חיבק וניחם. כמו בחיים גם בסוף. הוא ניחם אותנו, הקשיב לנו ונפרד בקבלה, באהבה ובעצב.

אחנו מניחות שהוא נגע ברבים מכם, בקשב ובתשומת הלב החדה והמכילה. הוא עטף באמפטיה והבנה כל מי שנקרה בדרכו. בעיניו הכחולות, הקשובות, היודעות את מעמקי הנפש.

אבא שלנו, אנחנו התברכנו לגדול ולהיות עטופות באצילות הנפש וגדלות הרוח שלך.

אנחנו מזמינות אתכם ללוות את אבא בשמחה ובעצב בדרכו האחרונה, במסע העשיר המופלא והמרתק שלו.

אבא חיכה שתעבור הסערה, "שלא יהיה קר בלוויה" הוא אמר. אמר ועשה.

נועה ועילאיה שליט.

 

 

מכתב תנחומים של האגודה היונגיאנית החדשה 

בשמי ובשם חברי העמותה הישראלית היונגיאנית החדשה אני משתתף בצערכם על מותו בטרם עת של אראל שליט ז"ל.

לאורך השנים עקבתי וקראתי את ספריו ואת הידיעון שפרסם מעת לעת.

דבריו היו אמיתיים כל כך וניכר שבכל מאודו ניסה לקדם את עולמנו המקצועי וערכים בחברה הישראלית.

 משה אלון

יו"ר העמותה הישראלית היונגיאנית החדשה

 

 

 

        מכתב תנחומים של ננסי בת זוגו של אראל

 

Obituary and Fair Goodbye to Erel Shalit, Ph.D.

 

It is with great sadness that my partner and dear friend, Erel, has passed away today, peacefully and surrounded by me and his loving family. He was 67 years old and suffered from cancer, which he struggled with valiantly for two and a half years. During that time he remained his compassionate, strong, productive and thoughtful self to the end and departed as the special soul he was, in perfect peace.

 

He was born and raised in Sweden and moved to Israel at 18, the country he loved with great devotion. He returned to Sweden to study for his doctorate in psychology at Uppsala University where he was the youngest psychologist to be granted a Ph.D. in Sweden. With that in hand, he returned to Israel where he joined the army as a psychologist running a mental health clinic on the front lines, helping soldiers avoid the development of PTSD. He continued his reserve duty until 50, and as a member of the Council for Peace and Security, he maintained his hope for a future of peace.

 

Erel was a Jungian psychoanalyst in Tel Aviv and worked as a training and supervising analyst. He was a past president of the Israel Society of Analytical Psychology and founder and past director of the Jungian Analytical Psychotherapy Program at Bar Ilan University. Earlier in his career he was the director of the Shamai Davidson Community Mental Health Clinic. As part of his professional affiliation, he served as honorary secretary of the Ethics Committee of the International Association of Analytical Psychology (IAAP) and was its liaison with the Bulgarian Jung Society. He loved training young therapists.

 

He lectured internationally and was a prolific writer. For Erel writing was a passion and a form of poetry, which is clearly evident in his many books, including, The Cycle of Life: Themes and Tales of the Journey, Requiem: A tale of Exile and Return, Enemy, Cripple, and Beggar, The Complex: Paths of transformation from Archetype to Ego. He co-edited, with me, The Dream and its Amplification. As part of a later interest of his, he edited and introduced Jacob and Esau: On the Collective Symbolism of the Brother Motif by Erich Neumann through Recollections, LLC, a company that publishes first generation Jungian material. Turbulent Times, Creative Minds was a compilation of lectures given at a conference he organized at Kibbutz Shefayhim in Israel in 2015, considered one of the most memorable Jungian conferences, in celebration of the publication of the Jung-Neumann Correspondence, which he was instrumental in getting published. And his work will continue to be published. He was general editor of the up-coming two-volume work by Erich Neumann, The Roots of Jewish Consciousness, edited by Ann Lammers, which will be published by Routledge in 2019. He has left two slightly unfinished manuscripts, The Soul Lost in Translation at the Dawn of a new Era, and A Story of Dreams, Fate and Destiny (Zurich Lecture Series, 2020), which will be finished and published in the near future.

 

But most importantly, Dr. Shalit, left behind his two beloved daughters: Ilayah and Noa Shalit along with their husbands, Dan Dan Matiuk and Gal Sasson and their five beautiful little boys. He loved his family dearly and was their strong, steady, compassionate and brilliant father and grandfather. As my life partner he was my best friend and the joy of my life. He will be deeply missed by all who were fortunate enough to have known him.

 

The funeral will take place January 31, 2018 at 11:00am at Menuhat-Olam, Benny W. Reich St. in Netanya. The mourning period (shivah) will take place at Shai Agnon, 34, 2nd Floor Tel Aviv from 10am-1pm and 5pm-9pm.

 

Nancy Swift Furlotti

 

אראל היה בהכשרה היונגיאנית בקבוצה שלי.מאותה קבוצה כבר שלושה אינם איתנו- נחי, ינינה ואראל. כל כך מוזר. אראל בלט בקבוצה שלנו באינטלקט שלו המעמיק ולעתים גם מבריק. כבר בזמן הלימודים אמר שיכתוב ספרים בפסיכולוגיה אנליטית.ואמנם כתב ספרים יוצאים מהכלל והשפיע על כל העולם היונגיאני. היה אינטלקטואל אמיתי ועם יושרה אישית נדיר 

לא נשכח אותך אראל,

 

הלכת לעולמך ואני בטוחה שהוא מענין , העולם הזה ששייך רק לך,

 

עצובה וכואבת,

 

לאה
 

אובדן כבד, אראל היקר, איש אמיץ עם רוח גדולה

קשה למצוא מלים למלחמה האמיצה על חייו ומשמעותם

יהי זכרו ברוך

נועה

עצוב לי מאוד על מותו של אראל, אנליטיקאי  מבריק ויצירתי,  מורה נהדר, אדם בעל יושרה, עומק ורגישות. אתגעגע אליו מאוד ויהיה חסר לכולנו.

טריסטן

עצוב לי מאוד על מותו של אראל, אנליטיקאי  מבריק ויצירתי,  מורה נהדר, אדם בעל יושרה, עומק ורגישות. אתגעגע אליו מאוד ויהיה חסר לכולנו.

טריסטן

מותו של אראל כ"כ בטרם עת מעציב אותי מאד ומעלה בי זיכרונות רבים מתקופות בהם דרכנו חפפו זאת את זאת וכן מתקופות בהם התרחקנו.

אראל למד בהתמחות היונגיאנית מחזור אחד מעלי יחד עם נחי פרי ז"ל (אשר אתו למדתי יחד  למ.א.)וכן עם לאה וחברים אחרים.

הייתה תקופה, כאשר אראל עוד גר ברעננה , בה נפגשנו לעיתים די מזומנות ושוחחנו על דברים מקצועיים ואישיים. הוא שתף אותי אז בניסיונותיו  להציע  תכנית  לפסיכותרפיה למספר אוניברסיטאות , עד אשר רעיון זה צלח עם אוניברסיטת בר-אילן.

אראל היה אדם עם עקרונות,  אמיץ  ,ומקורי. בעת שהיה באנליזה אצל איליי, סיפר לי מעט על כתיבתו את ספרו הראשון " צילו של הגיבור".

הוא תרם מאד להתפתחותה של האגודה היונגיאנית בראשות איליי , עד אשר פרש מימנה על רקע מתחים בינאישיים.

אראל בקש מימני בזמנו ללמד בתכנית בבר אילן , אולם לא יכולתי עקב מושקעותי בכיווני לימוד נוספים ואחרים באותה עת .דרכינו הצטלבו והתפצלו בשלבים שונים של הדרך, אולם הוא חלק משמעותי מעולמי הפנימי וזיכרונותיי בכל הקשור לעולם היונגיאני..

אני חושב על הליכתם בטרם עת של אנשים שהיו משמעותיים בחיי מקרב הקהילה היונגיאנית ואף שאיני מעורב היום מסיבות שונות ,אני כואב ולעיתים מתקשה לעכל את מותם.

איליי , אראל ונחי  נפטרו מאותה מחלה קשה שתקפה אותם בחלקי גוף שונים והם נאבקו בה שנים טרם מותם. אני חש שהדרכים המתפצלות, והמחלוקות ,כל אלה מתגמדים ונראים לי תפלים וחסרי משמעות אל נוכח העלמות של אנשים שונים בחיינו, אשר חלקנו איתם קטעי דרך משמעותיים של התפתחות ותחומי עניין, בתקופות שונות.

המשותף והמחבר ,נותן להרגשתי ,פרספקטיבה ומשמעות ,עלינו כבני אדם ועל המניע אותנו , פרספקטיבה אשר מטשטשת את השוני ,ומגמדת את האחרות שבנו ובחיינו.

                                                                                      בכאב ,בניחומים מהלב,ובזיכרון לתמיד

                                                                                        בני מור

 

קשה לכולנו להאמין כיצד איש שהיה עד לא מזמן פעיל יצירתי מארגן ומוציא דברים מן הכוח אל הפועל ,אינו איתנו !

כולנו כואבים ומתאבלים על אראל שהיה חלק מאיתנו וניזכור אותו תמיד כאחד מאבני היסוד של המכון שלנו ,איש שהטביע חותם במכון ובעולם היונגיאני

בארץ ובעולם.

אבי

 

עצוב. איש יקר. אובדן. זכות, ועונג גדול היה לי ללמוד עם הראל ולהחשף לחשיבה הכה יצירתית, ייחודית ומעמיקה שלו. אתגעגע ואתנחם בספריו.

חיבוק גדול למשפחה.

אליזבת

 

 

home left image 03