מאמרים

                                                                    

כדי להתייחס לתופעות האי רציונליים הללו כמו סנכרוניסיטי ולדבר עליהן בהקשר הטיפולי ,אנו חייבים להשתחרר מהתפיסה הסיבתית בה אנו מורגלים. דרישה כזו אינה קלה כי יש כאן עניין של הרגל, אמונה וקוממון-סנס, כמעין יסודות שתמיד מחזיקים אותנו בתחושת מציאות .יסודות שתמיד נותנים לנו ביטחון ולאנשים מסוימים אלמנטים שגורמים אפילו לתחושת היבריס ף"אני רציונלי אז אני בעל כוח, או כ"שאני בהגיון הצרוף בחשיבה המדעית אני בטוח ואני מעל הכל"...."ומה שלא מסתדר עם ההיגיון הבריא לי אני מסלק"

זאת ועוד אנו גם רגילים להתייחס לטבע ולעולם בצורה מכניסטית, כמכונה ופחות תופסים אותו כאורגניזם גדול ,מורכב ,מלא ניגודים ומיוחד .

נצטרך לקבל כרגע את הקביעה שסינכרוניות מגשרת בין חומר ורוח ,שיש סדר וארגון גדול יותר שהוא מעבר לחומר ולרוח או ל- mind. וכן, להסכים לחשוב כי סיבתיות רגילה מתאימה רק חלקית למאורעות מנטליים. וכן לקבל את העובדה כי בנושאים הנפשיים:

1.מאורעות מנטליים מחשבתיים או רגשיים אינם ממש מאובחנים אחד מהשני ואינם ממש תלויים אחד בשני.

2.אין ממש השפעה של מאורע אחד מהשני .

3.הזמן הנפשי אינו ליניארי ולכן קביעתו מעורפלת

4.במאורעות מנטליים נפשיים יתאים יותר לעקוף את ההסברים הסיבתיים ולעסוק בדפוסים טרנספורמטיביים ובתהליכים מתגלים ונחשפים (Unfold) .

יונג ניסה להבחין בין שני מאורעות שהם מקריים וכאלה שהם אינם מקריים אלא סינכרוניים והוא הגיע למסקנה שההבדל נאוץ במשמעות ,בסימבוליות האפשרית, אם היא ישנה או איננה, אם אפשר למצוא אותה ללא אילוץ או לא . הוא גם חיבר את ההקדמה לספר התמורות ;האי צ'ינג מתוך האמונה הזו.

דוגמא למאורע סינכרוני : אישה ניקתה את ביתה ואיבדה את טבעת הנישואים שלה בתקופה בה היחסים האהבה והקשר עם בעלה התדרדרו והיא לא נתנה דעתה על כך כאשר נתנה דעתה על כך הזדעזעה בתחילה אך החלה לחשוב והגיעה לטיפול....

המאורעות הסינכרוניים טעונים בחומר ארכיטיפי ,יש להם מאפיינים סימבוליים ואפקטיביים חזקים ,הם משנים משהו בסדר החיים או במהלך הטיפול ,הם גורמים לפריצה או טרנספורמציה בטיפול. כלומר מדובר תמיד בנושא סימבולי שהוא עצמו נושא מבנים של משמעות רבת עצמה .

גישתו המתקדמת של יונג לסינכרוניות בהקשר הנפשי נעשתה במקביל לגילויים במדעים אחרים . הגישה הושפעה גם מחוויות סינכרוניות בהם חווה יונג בכמה הזדמנויות בו זמניות עם משמעות .

מכיוון שיונג נותן חשיבות כה רבה למשמעות, אזי גם סידרת אירועים שקשורים במשמעות אחת יופיעו בתזמון ,בהם האדם לקראת מודעות חדשה ובעיקר טרנספורמציה .עם הקשבה נכונה ועמוקה יקרו לאדם דברים מוזרים הזויים וכביכול מקריות שאינה מקרית-חושב יונג .

התופעות הסינכרוניות יתגברו לקראת התודעה שרוצה להתגלות.

ראיית הסינכרוניות יוצאת מהנחה כי הדברים המנטליים הרוחניים האנרגטיים של האדם כולל התודעה ואלה החומריים אשר סביבו ,נמצאים בקשר נוסף ואחר מזה הסיבתי המוכר לנו . אילו מצבים בהם הקשרים הנוספים והמוכרים של סיבתיות אינם קיימים והם נוצרים דרך ובעזרת מעגלי המשמעות שמחברים בין האירועים . לכל פעולת התחברות ועשייה משמעותית יש תמיד גם רובד סימבולי ומתקשר לאיזו תבנית עמוקה יותר ובסיסית בנפש ובעולם .

התופעות של הקשרים הלא סיבתיים בין אירועים קיבלו לגיטימציה מסוימת מהעולם הפיסיקאלי לאחר שהמדע השתחרר מההסברים הסיבתיים גרידא להסברים של למשל: תיאוריית הקוואנטים, על פיהם הכול כולל ממדים שונים הכול קשור בכול ומשפיע על הכול!

על פי הראייה הקוונטית כל הטבע משתתף בריקוד מופשט... אפשר להתייחס לשתי קבוצות : אלקטרונים נוירונים ועוד חלקיקים בקבוצה אחת . וחלקיקי אורנים ופוטונים שריקודם סימטרי בקבוצה השנייה.

על פי תפיסה זו הסינכרוניות נובעת אם כך מדפוסים תת קרקעיים מתחת ליקום יותר ,מאשר סיבתיות הדוחפת ומושכת שאנו כה רגילים להסביר דרכה דברים. אלו קשרים א-סיבתיים בין דברים .-דבר אליו הגיע יונג בעזרתו של הפיסיקאי פאולי ותיאוריית יוצאי הדופן שלו בפיסיקה...

עבור יונג האחדות של גוף נפש, עולם ונשמת העולם נעשה מובנת מאליה . האחדות בין העולם הפיסיקאלי והעולם המנטלי, כאשר מדובר במשמעות נעשה יומיומי . זו שאלה של הקשבה ופתיחות לרעיון ולנושא המשמעות שחוצה גבולות .

ושוב, על מנת להשתחרר מהנטייה שלנו להסביר דברים בדרך של סיבה ותוצאה בלבד נסו לדמיין שיש משהו גדול יותר שנותן סדר לדברים. לא רק הסיבתיות ,אלא סדר גבוה יותר שנובע ממעגלים גבוהים יותר שהם מעבר לסיבתיות . נסו לדמיין שדברים רבים קורים במקביל ואין לזה קשר לסיבתיות או למסירה של מידע או להעברתו. נסו להסתכל על הסדר הגבוה יותר ולא על השרשרת הסיבתית .

דוגמה נפלאה ומעניינת היא ההסתכלות האסטרולוגית, אחת מתורות הנפש העתיקות, שמביטה על הבו-זמניות של מצב מערכת השמש העתיקה עם כדור הארץ בתוכה והאדם הבודד על אותו כדור הארץ .

אם נוכל להשתחרר מן ההסתכלות של הסיבתיות או ההשפעה ולהסתכל על תופעות המיקרו והמקרו כחלק מסדר גדול יותר ומתוך כך לנסות לתת לתופעות משמעות ,נרוויח מכך דבר מה חדש.

למשל, האם העובדה שביקום שלנו ,כדור הארץ עליו אנו חיים מסתובב כבר 15 ביליון שנים סביב השמש ונמצא מולה כל פעם במרחק אחר, יחד עם זאת מסתובב סביב עצמו ,סביבו ומולו ולצדו נמצאים כוכבי לכת גדולים אחרים המסתובבים, יכולה לציין סדר בעל משמעות בהבנה הכוללת ולאו דווקא הסיבתית ( וכך יונג ועוד רבים מסבירים) את ההיגיון שבאסטרולוגיה ?

ברמות האלה חומר ורוח מתערבבים והעיקר הוא למצוא את המשמעות. השמש והירח לדוגמא מלבד היותם גרמי שמיים חשובים ומיוחדים ,מאירים או מחממים : הירח כמחזיר את אור השמש וסובב סביבנו ,והשמש כמרכז סביבה אנו מסתובבים יש להם ערך סימבולי חזק ומשפיע נפשית כל אחד בדרך משלו . השמש ככוח אנרגטי חזק מרכזי ,השמש כמאירה באור יומי, השמש כמסמלת מודעות סולרית והלבנה המאירה את הלילה מחזירה ומשתנה ועל כן בעלת סימבוליקה נשית .

כל אילו הן תופעות אסטרונומיות בעלות ערך סימבולי של חלל ,זמן, תנועה ומסה של גופים הנעים, גם סביב עצמם, גם סביב השמש, גם במהירות ובמרחב וגם ביחס בינם לבין עצמם.

כל אילו ובגלל ערכם הסימבולי אילו יכולות להיות תבניות שיש להם מקבילות בכל מיני רבדים .

למשל: כדור הארץ הוא כמעין "אני" עם תודעה כי עליו התודעה ,הוא המסתובב סביב עצמו, סביב השמש ,לצד ומול פלנטות אחרות, בזמן ומרחב מסוימים וסביבו מסתובב הירח וגם הגופים האחרים דומים לו ולכן גם התזמון הינן בעלי איכות סימבולית .

סימבוליקה של גופי המסה ,של תנועתם בזמן, בחלל : גם האני שלנו כמו כדור הארץ ,מסתובב סביב עצמי וגם סביב גוף גדול אחר, יש גוף או גופים שמסתובבים סביבי והכל יחד יוצר סביבה ,מישור קוסמו גוני שבתוכה יכולה להיווצר סינכרוניות בעלת משמעות.

כל סוגי הטרנספורמציות הסימבוליות שמופיעות כתזוזות של גרמי שמים רחוקים בחלל הן כמעין כוחות מהלא מודע הקולקטיבי :פלוטו, נפטון ,אורנוס וסטורן ,כל אחד והדרך שלו להביא לטרנספורמציה. ובאמצע יופיטר הפלנטה העצומה והקרובה יותר כמסמל מתווך, קומפנסטורי- מפצה בין המערכות התודעה והלא מודע והוא מביא לאיזון והתרחבות .

יונג ,שגם הוא התעניין בתופעות הללו, מדגיש את ההקשבה המיוחדת הזאת למקריות ומדגיש את הניסיון שלנו לתת משמעות לכל מאורע חשוב כחלק מן ההתפתחות הנפשית והריפוי .

לכן חשוב לפתח את הנושא של הסמליות של הדברים . חשוב לפתח את התדר החדש והמיוחד לממד סימבולי שבתוכו יש מקום למשמעות. זהו תדר חדש ,זה יחבר אותנו בצורה חדשה לסביבה הקרובה והרחבה שלנו, שלא רק דרך סיבתיות אלא גם דרך תכליתיות ובקיצור גם ירחיב את [1]אינטואיציה.

לדוגמה:התחתנתי עם מישהו/משהי ואני מתייחס לאירוע זה בדרך סיבתית: זה בגלל אימא, אבא, ילדות שחזור וכו' ...וכו' אך המפגש הכביכול מיקרי עם בן/בת זוג ,יקבל משמעות אם נחשוב כי הפגישה לא הייתה מקרית הייתה פה מעל הסיבתיות משהו של משמעות, למשל עבור ההתפתחות שלנו, עבור תיקון כלשהו .בתפיסה אינטואיטיבית שכזו יש התרוממות לממד אחר, ממד שהוא מרכזי גם לתהליך הטיפול. לא רק מה שקורה בקונקרטי בעולם החומר יעניין אותנו אלא גם בממד המשמעות.

כולנו נמצאים באיזה מעגל משותף שמתחבר עם המוני דברים שאת משמעותם נגלה אם נהיה פתוחים למכלול. ואגב, הרבה פעמים בהסתכלות על מפות של בני זוג באסטרולוגיה , למי שלא נרתע ופתוח לעניין , אפשר לראות מה האלמנט היותר גבוה שנמצא שם דרך גרמי השמיים המשותפים שכביכול נמצאים מאחורי המפגש הזה שנדבק.....האם זה האופק, השמש, הירח,מרס ונוס וכו', אלמנטים סימבוליים שיתנו משמעות לחיבור..

סינכרוניות מאופיינת אם כן באחדות של האוניברסלי עם הפרטיקולארי שנמצא בין המאורעות המקריים .התמצית של האוניברסלית הזאת נמצאה גם במדע שבו דפוסים סימטריות וחוקים מתמטיים נמצאו כמקשרים ריבויים של מאורעות פרטניים. המדע קיבל באופן קונבנציונאלי שחוקיו בטבע הם תיאוריים בתכלית וכי יש בכל זאת אפשרות שמתחת לעולם החומרי יש בכל זאת סדר פורמטיבי שניתן לכינוי אינטליגנציה אובייקטיבית ,בדומה לנפש האובייקטיבית שכבת הנפש הקולקטיבית אוניברסלית . כמו שהחלקיקים האלמנטריים נמצאים מעבר לעולם החומר יש דינמיקה שקיימת מתחת לכל חומר ורוח.

כלומר בשני התחומים קיימים דפוסים וסימטריות בעלי השפעה גנרטיבית ומחייה. במצב הסינכרוני יש לנו אפשרות לגעת באזורים אילו במקומות אוניברסליים שנמצאים בלב כל בריאה ונוגעים בקצב הבסיסי של הקיום [2]

הטבע מראה סדר או ארגון עצמי שמתגלה ועוטף גם את הרוח וגם את החומר. עקרונות מבנה חדשים מתגלים והם שונים מסדר מכני לכוון של סדר שאינו מכני הכול מוביל לזה שרוח וחומר יוצאים מסדר משותף ..כולם יוצאים מיסוד אחד של חלל וזמן.

prigogine הוכיח זאת בכימיה, סרי מגיאו-פסיקה גילה את חוק הכוח המשפיע על צורת הפיזור של חול וגם על נקודת הארגון העצמי הקריטי ,פתאום מבנה של סדר מתמוטט ואז יש סיכוי רב לסינכרוניות . למשל בבורסה זאת נפילה. ובפיסיקה גילה זאת פר-בק שהתחיל ממשחק ילדים בחול פיזור מפירורים וערמה שמתמוטטת. גם בווריאציות של אוכלוסייה בערים התברר שבאינסוף תחומים נוצר פיזור, סדר כן גם סולם מנדלברוט של פרקטלים ,וכן התפרצויות וולקניות, פיזור איונים במוח , חוק הכוח והמעבר פועל תמיד .

זאת אומרת שהסינכרוניות, המשמעות והפוטנציאל של הטבע יכולים להיראות במיקרוקוסמוס, של הטבע, המיינד והחברה .

תפיסת הרגע הסינכרוני המתגלה ליחיד ,יכולה לשחרר אנרגיה מעוצבת,אנרגיה שיכולה להיות מנוצלת לשינוי יצירתי של העתיד ואפילו לטרנספורמציה של התודעה.

אינטואיציה ויצירה הם התהליכים והתפיסות שמבינות את המשמעות ומשתמשות בתבניות הללו.

אחרי ההקדמה הזאת כדי להראות את הרלבנטיות של הסינכרוניות לעולם שלנו של המטפלים ובעיקר מי שהולך באוריינטציה יונגיאנית ,נתחיל מהדבר המייחד דווקא את הגישה היונגיאנית בגישתה אל הנפש וסיבלה .

ראשית ,בגישתה אל העצמי האישי ואל התבנית הארכיטיפית של העצמי . הגישה מדגישה את השאיפה האנושית להיות שלם על כל חלקיו , להיות עצמו בכל תקופת חיים על פי המשימה ההתפתחותית . כדאי לדעת ולהכיר את הארכיטיפ הדומיננטי לכל תקופה התפתחות ושיש כאן מעין סדר שמעליו נמצאת התבנית של העצמי שכביכול מארגנת סדר זה לעבר שלמות.

שנית, הגישה מתייחסת למה מרפא את הנפש, מה משחרר עיכובים בהתפתחות , אלו קומפלקסים ואיזה פיצולים נוצרו ובכלל מחפשת את הריפוי ומקורותיו , כחלק מסדר ארכיטיפי ומסדר של מישור העצמי .

למשל מתי יופיע בטיפול עבור המטפל והתהליך ארכיטיפ המוביל, מתי יצוץ המרפא הפצוע, מתי חזק יהיה ארכיטיפ האב או האם ,ארכיטיפ האנימה או האנימוס. כל זאת דרך ההקשבה ללא מודע, לטרנספרנס ולחלומות.

בהסתכלות על הנפש, על מורכבותה ועל יכולתה להשתנות, נזכיר כמובן את התנאים הנחוצים לטיפול בהם נבנה ,ניצור את החלל אשר בו העצמי ולא האני ידברו . אזור אשר בו ייוולדו שינויים הבאים מתוכה של הנפש.

שלשית ,האמונה וההבנה כי הנפש היא רק בחלקה הקטן מתבטאת בתודעה ורובה חוץ תודעתית ובוודאי מחוץ תודעת האני. האני צריך להתפתח ממצב שהוא בגדר קומפלקס למצב שהוא בגדר של מרכז התודעה ,אך ללא קשר של אני אל העצמי השלם והכרה פנימית בציר אני עצמי ההתפתחות הנפשית תיעצר...

חלקה הגדול של הנפש הוא בעל סדר של ארגון עצמי שיתגלה לתודעה רק בתנאים מיוחדים וגבוהים .

וכאן אין מנוס מלהביא את [3]נוימן האומר, כי עלינו להכיר בקשרים של הבו-זמניות של השדה הארכיטיפי, שדה שהוא פנימי לנפש וחיצוני לה לבין התלת זמניות הרגילה של התודעה המבחינה בין עבר הווה ועתיד. קשר זה חיוני להבנת האוניברסליות אומר נוימן . נראה אומר נוימן כי מעבר לתלת זמניות הרגילה של התודעה קיים זמן גורל שבו נקבעת האישיות על ידי ארכיטיפיות בעלות צביון כללי ועם touch אינדיבידואלי .האגו אמנם חושב שזה זמן רגיל אך למעשה התנהלותם של הארכיטיפיות וזמן הגורל אוטומטית .

זמן הגורל מאופיין בפעילות מוגברת של השדה הארכיטיפי ,שדה שמתגבר על הפיצול שבין נפש ועולם ועושה אותם לאחידים unitary reality - . הוא יופיע בצורה אינטרוברטית פנימית או אקסטרוברטית מושלכת על העולם אשר סביבנו.

בנוסף לשדה הארכיטיפי הפנימי והחיצוני נוימן גם מוסיף לנו את השדה של העצמי שבו קיים המרכז וממנו יוצאת הפעילות המעגלית של ההתרחבות האישית בתוך המרחב החוץ אישי.

כמו אצל בעלי החיים והטבע בכלל גם אצל האדם יש איזה ידע כללי במישור הארכיטיפי המביא באופן דומה להתנהגות מונחית אינסטינקט כמו בקן הדבורים שהוא מעבר לסובייקט זה או אחר בעל תודעה ...אך אצל האדם יש עצמי שהוא מעבר לכך.

לצורך זה נוימן מביא עבורנו את שדה העצמי שהוא מתחת לשדה הארכיטיפי . העצמי אינו רק מרכז הנפש אלא הוא גם כוליות טרנסגרסיבית אשר תוך כדי צנטרוורסיה – תהליך של מנגנון המרכזות, מנחה את האורגניזם להתפתחות האגו ואחר כך את האינדיבידואציה לעבר העצמי ומכוון על ידי כך את הכוליות האחידה של תהליכי החיים של כל אחד והתעמתותו עם העולם.

העצמי הוא הגרעין האינדיווידואלי ובו בזמן בעל הוא בעל אופי ארכיטיפי ומייצג כסמל אלוהים למשל גם את הלא פרסונלי . כמו האלוהות המצויה תמיד בעת ובעונה בחוץ ובפנים, כמו ההאטמן בזן בודהיזם ובהשגת ההארה, זו היא ההבנה הגבוהה שהעצמי האמתי של האדם זהה לעצמי הטרנסצנדנטי.

שדה העצמי שייך עם כן לתחום הידע המוחלט, הידע המסודר והקיים בעל אופי אנונימי .זוהי כמעין הסדרה בפיזי בביולוגי ובנפשי. שדה זה כולל גם את ידע של תבניות הארכיטיפים אשר בטבעם הם טרנסגרסיביים יוצרים הפרה או חריגה. הארכיטיפים הם מעין שדה הידע של האינסטינקטים האנושיים.

אך שדה העצמי הוא יותר מכך כי אפילו מסכרן את ההסדרה של פנים וחוץ יותר מהארכיטיפי המוגבל מטבעו.

לגבי המדע ,נוימן מצר על הפחתת היצירתי בתורת האבולוציה המדעית .הוא מצר גם על ההתעלמות מההתנסות ומן החוויה וכן מצר על כך שהאבולוציה לא מזכירה ששדה הידע האנונימי והכללי של הקבוצה מתפתח בהמשך לידע אגו ממורכז של תודעת היחיד.

האגו עם כך קודם היה מלופף באופן נוקשה בארכיטיפים ואז דרך ספונטניות וחירות יחסית פונה אל יכולת התרחבות של הידע האנושי ,בגלל המישור של העצמי .

אגו, הוא מרכז ידע ומודעות אך הוא גם בהמשך ציר אגו עצמי. ציר שיביא מיצוב האגו במקום חדש.

השדה הארכיטיפי הוא זה היוצר תנועה קולקטיבית אך שדה העצמי מאפשר לעצמי היצירתי לתפוס תנועה כמו היחידים הגדולים בתקופות העבר שאז הארכיטיפי שלט. מתוך שדה העצמי יש פה איזו מגמה של חירות בסידור העולה של הטבע.

האני היה מלופף בתחילה לתבל בלבד, אחר כך כשמלופף בשדה הארכיטיפי הוא בעל קשר מקיף לתבל ולנפש ואז יש יותר סיכויים להתנסויות בנומינוזי ולאט לאט התפתחות בכוון העצמי .

רק אז נוצרת אחדות מחודשת וכאן מופיעים הרבה טיעונים אסטרולוגים מיסטיים ואלכימיים שבהם מודגשת האחדות והזהות כלפי מעלה. הרקיע הפנימי והחיצוני בזהות ומי קובע את הגורל . הכול בשלב זה נעשה אחד. מנדלה הופכת לדימוי של הנפש ושל העולם כאחת. אין תוקף להפרדה בין נפש לעולם.

שלושה דברים קורים עם כך :

ראשית, שינוי עמדת האישיות כלפי השדה הארכיטיפי.

שנית, התפתחות הציר אגו עצמי

שלישית, הזהות של הנפש והעולם .

העצמי ככוליות וגם כמרכז מושג רק אחרי תהליך האינדיבידואציה .זוהי למעשה התפתחות של ציר אגו עצמי שהוא תנאי לעולם אחדותי הוא טבוע במציאות ובנפש מבראשית כי האגו נולד ממנו אבל כל עוד העצמי כמרכז נשאר בלתי מודע גם הציר נשאר בלתי מודע.

כל ההמשגה של דימויים ארכיטיפיים מתפתחת אצל האדם עקב פעולת אגו עצמי, זהו תנאי מקדים למרכוז ההכרה.

המרכוז הבסיסי הוא העצמי מאוחד בתוך שדה עצמי אנונימי. העצמי התוך אישי והעצמי החוץ עולמי מתאחדים.

שדה העצמי שבמרכז , האלוהות שבתוכנו , מתגלה כאלוהות הבוראת את העולם.

אחדות זו כהתנסות מושגת בזן ובתורות אחרות זוהי עשייה שאינה באגו וחזרה לשדה האחדותי המקורי . יש כאן התמוססות של אותו ציר שהשגנו ביטול צורת העצמי והתגשמות השדה של העצמי זוהי אינה רגרסיה במובן של הפחתת מודעות אלא התרוממות מעל...

הסתכלות על מה מרפא, מעבר לגישות האחרות ,התוספת הינה אם כך , האמונה בכוחות הארכיטיפיים , ההתחברות לרובד הארכיטיפי המשותף לכל בני האדם. בנפש הקולקטיבית (האובייקטיבית) האדם הקדמון כמו שקורה לו נוימן . פעולות שנעשות פעמים דרך אותה סינכרוניות. –למשל: משהו מוצף בארכיטיפ האב שרוצה אצלו עכשיו לצאת לפי חוקי ההסדרה של שדה העצמי. הוא יסתובב בעולם ופתאום בסינכרוניות יפגוש את דמות האב שתחפש אותו. ותהיה הדבקה הדדית ולא מקרית. או ארכיטיפ אחר שעל הפרק.

אנו מחוברים כולנו לרובד הארכיטיפי ולרובד של העצמי הארכיטיפי ומשם נשאבים חומרים . אותה שכבה משותפת שהעמידה מולה או הכניסה אליה יכולה לעורר נומינוזיות והרגשה שאנו במקום ובחוויה גדולה מאתנו, אנחנו שנינו ! גם מטפל וגם מטופל יוצרים שדה .

וגם סיטואציות אחרות חזקות חוזרות קולקטיביות שמעוררת בכולנו תגובה. מקום של הסלף הגדול ושל המרפא הפצוע שהוא ארכיטיפ שנמצא בסיטואציה הטיפולית.

מישורי המציאות אלו מישורים מחברים, מרימים מאפשרים לחוויות חדשות להיכנס . אילו מישורים שנאספו ונוצרו עם היווצרות התודעה עם הפרדה והיווצרות הלא מודע . תודעה בנפש הקולקטיבית ולא מודע קולקטיבי שכל אדם מחובר אליו . ההכרה בלא מודע הזה ובמודעות הקולקטיבית מוכיח שיש מקור ויש מודעות כללית, שיש מישור ושיש יכולת הקשבה שלנו או מצבים של כניסה חדירה פריצה זליגה של העולם הזה ולעיתים לשני פרטנרים במקביל .

ולא רק זה ,אלא שלמטרות ריפוי שינוי וטרנספורמציה אנו צריכים את החיבור את הזליגה הפריצה או הסינכרוניות שיש בה מן הנומינוזיות ההתפעלות פריצת הדופמין לשם התקווה לשם השינוי .

אך יש בה ועל כך לא נפסח גם סינכרוניות משברית כזו הבאה מתוך הניתוק הפיצול היבריס או חוסר ההקשבה שמייצר סימפטומים.

ומה פרוש ניתוק פיצול או חוסר מגע והקשבה עם מרכיבים מסוימים שיביאו או יזרזו משבר ? בעיה התפתחותית הקשורה במשהו שצריך היה להגיע או נתק מפן מסוים של הנפש כמו פעילותה לדוגמא : אנו בנויים מכמה סוגי אינטליגנציה גופנית רגשית אינטלקטואלית או רוחנית ובתקופות חיים שונות חשובה אינטליגנציה זו או אחרת . הפיצול, חוסר הקשב או חוסר ההתייחסות לאחת מהן יכולה להביא לבעיה לנפילה לסימפטומים שיכריחו את האדם לעסוק בנשכח או בלא מחובר אפילו סימפטומים של אובססיה בנושא דווקא בגלל חוסר חיבור : בריאות רוחניות קשרים רגשיים מחשבות פילוסופיות! הנקודה הינה הניתוק ולעיתים הפסיאודו עיסוק ... למשל עיסוק דתי במצוות וניתוק מן הרוחני . עסוק בבריאות ובמרפא וניתוק מהגופני . הסינכרוניסיטי כביכול מפיל את האדם לחיפוש משמעות: לשם מה זה קרה לי ולא במקרה .מציאת המשמעות, לשם מה ? מתחילה תהליך של חיבור .

באותה מידה יכול להיות ניתוק מאזורי צל, הפונקציה האינטואיטיבית , ניתוק האנימה אנימוס והסינכרוניות למעשה מפגישה מפילה ולעיתים באכזריות .

ומה תנאים של החיבור דווקא של פתיחת הערוצים שיעזרו במטריצה הארכיטיפית בשדה שבין מטפל מטופל. כדי ליצור את השדה הטרנספורמטיבי שזה בסופו של דבר מעניין אותנו .

אין לחפש בקדחתנות סינכרוניות אלא ליצור תנאים טרנספרסיאליים הקשר הטיפולי של חיבור לארכיטיפי ולעצמי הגדול ולא רק לאני . אלא המרחב הפוטנציאלי שפה פועל חזק יותר העצמי.

ניתן לדבר על שלשה דברים החשובים לטיפול מלבד כמובן השפה והממד הסימבולי והתדר עליו דיברנו,. ראשית האמונה, ההקשבה והקשר ההדדי שאינו רק הליווי או ההליכה יחד. כי כאשר אין אמונה ואהבה כאשר יש סקפטיות ,אמביוולנטיות וחוסר הקשבה, חוסר מתן מקום .וההקשבה אינה רק למטפל אלא למה שמעבר ,למעלה ולמטה .

זוהי אמונה בכל העולם שעוטף פה את שנינו ,את הנמצאים באמבט האלכימי . האינפורמציה תבוא מי יודע ממי ,מלמעלה ומלמטה .הגאולה תופיע בדמות דימויים חדשים סמלים אינטואיציה חדשה ,אמפליפיקציה, וכמובן ומעל לכל יצירה. . דרך הרגש והרוח, המים והאוויר, האש והאדמה .מה שיהיה חסר יבוא לעיתים בסינכרוניות דרך חלום או במקרה. ולא תמיד בנחת. לעיתים הצפה , שרפה ,סופת חול, רוח גדולה.

נתינת המקום ,התנאים הנחוצים, האמפטיה הקשר הבינאישי, השדה המיוחד וההקשבה למישור הארכיטיפי ולמישור העצמי. גם ההקשבה של כל אחד לעצמו גם אחד לשני וגם לרמה מעל ,למסרים מן החלומות, מן הקולות באוויר , מן הקולות התרבותיים והדתיים כל מה שהעולם מציע קשורים לעניין אך איך ניצור את התנאים ולא ניאלץ את המצב .

וחשוב שוב להבין שיש גם מצבים של נתק, של פיצול, של התכחשות, שבהם האינפורמציה החוץ תודעתית תזלוג, תפרוץ, תתקיל את האדם בחוויה קשה וכביכול מחברת, במכה, כי הרובד של התודעה לא מוותר אם האדם חי ונפשו באינפלציה ניתוק או התכחשות.

המשפט של יונג האופייני ביותר לתיאור הסינכרוניסי במצבים הללו הינו : כל מה שנפש האדם מנותק ממנו והגיע זמנו להגיע לתודעה ולקבלת משמעות ,יבוא אליו מבחוץ, מהעולם הפיסיקלי המוחשי אשר סביבו.

למשל למה המטופל הזה הגיע אלי ולמה אני נכנסתי לחייו לא כסיבה אלא כמשמעות שאינה מקרית וסיבתית .

קבלת הסינכוריות והניסיון להבנת הסינכרוניות פותח אפשריות של הבנת משמעות ושל הסתכלות רחבה ומשחררת עם הרגשה טובה לגבי העתיד : יש על מה להסתכל ודרכו להבין דברים חדשים!

  

 


[1] לפי יונג האינטואיציה הינה יכולת להשתמש בתפיסה של הממד הארכיטיפי הנמצא בבסיס הדברים.

[2]Peat David: synchronicity the bridge between matter and mind

[3] נוימן :שלושת מישורי התודעה בספר אדם ומשמעות